חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק בג"ץ 1789/13

: | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
1789-13,1795-13
20.6.2013
בפני :
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. ד' ברק-ארז
- נגד -
:
1. הלה לוטן ואח'
2. כוכבה גואטה ואח'

עו"ד גיל להב 		:
1. שרת החקלאות ופיתוח הכפר
2. מנהל השירותים הווטרינריים
3. שר האוצר

עו"ד איילת רייך-מיכאלי
עו"ד רן ליבר
פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

           העתירות שלפנינו נסבות על החלטת המשיב 1 (להלן: משרד החקלאות) שלפיה החל מיום 1.4.2013 לא יינתן היתר להובלת עופות לתוך משק - היתר המתחייב מהוראת תקנה 2(א) לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1992 (להלן: תקנות התנועה) - אלא בכפוף לכך שהמשק שאליו מבוקש להוביל את העופות יעמוד בדרישות הקבועות בתקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ"א-1981 (להלן: תקנות הרישוי). בין אלה, הדרישה שרצפת הלול ושוליה החיצוניים יהיו עשויים מבטון או מאספלט הניתנים לניקוי ולחיטוי בקלות (תנאי זה יכונה להלן: דרישת הריצוף). לטענת העותרים - בעלי משקים המגדלים תרנגולי הודו לפרנסתם - דין ההחלטה להתבטל בהיותה נגועה בחוסר סמכות, אינה סבירה לגופה, מפלה אותם לרעה ביחס לענף מגדלי העופות להטלת ביצים ופוגעת באופן בלתי-מידתי בקניינם ובחופש עיסוקם.

רקע

ענף גידול העופות בארץ חשוף לסיכון, בין היתר, מפני שלוש מחלות שמסבות נזקים כבדים.הואיל והסיכון להתפרצות והפצה של מחלות אלו עומד במוקד דיוננו, נעמוד בקצרה על מאפייניהן.

             מחלת הניוקסל היא מחלה נגיפית שאינה מסוכנת לבני אדם אך קטלנית לעופות. בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת אירעו התפרצויות נרחבות של המחלה בכל שלוחות הגידול (רבייה, הטלת ביצי מאכל, פיטום ונוי). מחלה זו מועברת באמצעות אנשים שנעים ממשק למשק (כגון אלה העוסקים בשיווק והעברה של עופות); או כאשר פעולות חיטוי בלול נגוע אינן יסודיות מספיק. בלולים שאינם מוגנים ברשתות סגורות, המחלה יכולה להיות מועברת על ידי ציפורי בר החודרות ללולים ומעבירות את הנגיף ללולים אחרים. בעשור הקודם היא פרצה בשני גלים - בשנים 2001-2000 ובשנת 2008. בשנים 2012-2011 התפרץ גל נוסף שבו נדבקו כ-380 להקות של עופות; חלק ניכר מהן הושמד; והמדינה פיצתה את המגדלים בסכום כולל של כ-73 מיליון ש"ח בגין השמדתם לפי סעיף 16(ב) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן: הפקודה או פקודת מחלות בעלי חיים).

           מחלת הסלמונלוזיס נגרמת מחיידק הסלמונלה והיא מסוכנת לבעלי חיים ולבני אדם כאחד. היא מאופיינת בעיקר כמחלת מעיים אך עלולה לגרום לזיהום הדם ולמוות. רוב מופעיה בבני אדם מקורם במזון מהחי, ובמיוחד עוף ומוצריו. העופות לרוב נושאים את החיידק בלא שהם חולים במחלה. עופות נדבקים בחיידק בהידבקות אנכית (בוקעים מהביצה כנשאים) או אופקית (מהסביבה, באמצעות נברנים, בני אדם, ציוד, זבל עופות וכיוצא באלה). הנזקים הנובעים מזיהום העופות בסלמונלה מתבטאים בפגיעה בבריאות הציבור באופן ישיר, בנזק תדמיתי למוצרי העוף הפוגע בצריכתם, וביצוא מוצרי עוף מישראל. לטענת המדינה, סקר שהסתיים לאחרונה מצא כי כ-44% מלהקות הפטם (עוף המגודל לצריכת בשר, לרבות תרנגולי הודו) בישראל נושאות את החיידק.

           שפעת העופות היא מחלה נגיפית שעלולה להיות קטלנית הן לעופות הן לבני אדם. רוב התפרצויותיה נוצרות ממגע ישיר או עקיף של עוף משק עם עוף בר. ההדבקה בין להקות מתבצעת באמצעות תנועה של עופות נגועים, ציוד מזוהם וכדומה. העברת הנגיף דרך האוויר יכולה להתבצע בטווח מרחקים קצר יחסית. שפעת העופות פרצה בישראל בשנים 2006, 2008, 2010 ו-2011, במוקדים בודדים בכל פעם, וטופלה על ידי השירותים הוטרינריים והמגדלים בהתאם לכללים המקובלים (השמדה, הסגר, ניקוי וחיטוי של הלולים).

החקיקה הישראלית מכילה מספר הסדרים שמטרתם למנוע הפצה של מחלות בעלי חיים. החיקוק העיקרי שנועד לכך הוא פקודת מחלות בעלי חיים, הכוללת הוראות שונות המסמיכות רשויות מינהל - ובהן השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות - לנקוט פעולות למניעת התפרצות והפצה של מחלות בעלי חיים. כמו כן מסמיכה הפקודה את שר החקלאות לקבוע בתקנות הסדרים בנושא גידול של בעלי חיים וטיפול בהם במטרה למנוע מחלות. סעיף 22 לפקודה קובע, בין היתר, כדלקמן:

תקנות

(א) שר החקלאות רשאי להתקין תקנות לביצוע מטרות פקודה זו והוראותיה, ובמיוחד בענינים הבאים, כולם או מקצתם:

[...]

(9) איסור והסדרה של תנועה בתוך ישראל של בעלי חיים, גוויות, רפד, פרש או מספוא;

(10) קביעה והסדרה של רישוי תנועה והעברה של בעלי חיים וחפצים; [...]

(15) מניעה, דרך כלל, של התפשטות מחלות בעלי חיים.

           סעיף 1(א)(4) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק רישוי עסקים) מגדיר כי מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים היא מטרת רישוי מפורשת, בקובעו:

צווים בדבר עסקים טעוני רישוי

(א) שר הפנים, רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן: [...]

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>